יום שלישי, 27 באוקטובר 2009

אש על ההר

אש על ההר

קצת היסטוריה: בערב של ה-10 ביוני 1967, ביום האחרון של מלחמת ששת הימים (שבעצם נמשכת גם אחרי 42 שנה) הגיע הדחפור הישראלי להופעת בכורה בירושלים המאוחדת בירת ישראל הנצחית לעולם ועד וכו'. לתושבי שכונת המוגרבים – שכונה של אלפי תושבים שהייתה קיימת מאות שנים – נמסרו צווי גירוש בתוקף מיידי ותוך מספר שעות השכונה כולה נמחקה ונעלמה מעל פני האדמה. לפי עדותו של איתן בן משה, הקצין שהיה אחראי למבצע, אשה זקנה שנשארה בביתה נמחצה למוות וגופתה נמצאה בבוקר תחת ההריסות.

כל זה לא קרה בגלל לא בשל חטא כלשהו שבו הואשמו תושבי השכונה. פשוט מאד, לרוע מזלם הם שכנו ליד הכותל המערבי ומשה דיין, אז שר הביטחון הכל יכול בממשלת ישראל, החליט שהוא רוצה מגרש גדול לכל המתפללים שיבואו להתפלל ליד הכותל. כך נוצרה רחבת הכותל הגדולה והרחבה (והלא בדיוק יפיפייה) שם בלב העיר העתיקה.
למשה דיין לפחות היה השכל לא להתגרות בערבים ובמוסלמים יותר מדי. ליהודים נתנו מקום תפילה גדול ונרחב בכותל המערבי, וההר למעלה נשאר למוסלמים שהתפללו בו כבר 1300 שנה. במקרה או לא במקרה, ההר הזאת מאד קדוש ומאד לשוב למיליארד אנשים בכל רחבי העולם, ובהחלט לא כדאי ולא בריא לחמם אותם. נכון, פעם היה שם בית המקדש היהודי, וכשיבוא המשיח אולי בית המקדש יחזור. בינתיים, החליטה מועצת הרבנות הראשית פה אחד שעד ביאת המשיח לא רצוי ולגמרי לא מומלץ לעלות על ההר – למעשה, זה אסור לחלוטין לפי ההלכה.

זה היה לפני 42 שנה. בינתיים השתנו הדברים, ולאו דווקא לטובה. קם לנו דור חדש של רבנים - רבנים לאומנים, רבנים מתנחלים, רבנים פנאטים, רבנים פרובוקטורים, רבנים שכבר התרגלו לקבוע "עובדות בשטח" על כל גבעה ותחת כל עץ רענן. עכשיו גם אל ההר הקדוש הזה הם לוטשים עיניים, ולגמרי לא מפריע להם שהם מציתים אש גדולה ובוערת.
איך לכבות את האש? מה שדרוש הוא הכרזה ממשלתית ברורה וחד משמעית, בדרג הגבוה ביותר: ההר הזה הוא היום מקום תפילה מוסלמי, וכך הוא גם יישאר. יהודים שרוצים להתפלל באזור, עומדת לרשותם רחבה גדולה ליד הכותל המערבי. על ההר הם יכולים לעלות רק כמבקרים אצל המוסלמים שהם בעלי הבית. מי שזה לא מספיק לו, שיחכה בבקשה בסבלנות עד ביאת המשיח.
הצהרה ממשלתית? בודאי לא בימיה של ממשלת בנימין נתניהו. בינתיים, האש על ההר תמשיך לבעור, ואולי תשרוף את כולנו.

בית מקדש? לא, תודה!

שאלה קטנה: אפילו אילו המגרש היה פנוי לחלוטין ואפשר היה להקים בית מקדש בלי לפגוע באף אחד ובלי להרגיז מיליארד מוסלמים עד לנקודת הרתיחה, האם זה באמת מה שאנחנו היינו רוצים במדינת ישראל של 2009? לחזור לתקופה בה שחיטה פומבית של יצורים חיים הייתה פסגת הפולחן הדתי?

אם יש בינינו אנשים אשר מקבלים תחושה של התפעמות והתעלות והתקרבות אל האלוהים למראה שחיטת כבשים ופרות והתזת דמן של הבהמות האומללות לכל עבר, הם יכולים לגשת אל בית המטבחיים הקרוב ולבוא שם על סיפוקם. וכדאי שייגשו בדחיפות גם אל הפסיכיאטר.