יום שלישי, 8 בדצמבר 2009

תג מחיר

תג מחיר


עינבוס. הייתי שם לפני שנתיים, לעזור במסיק הזיתים. כפר פלסטיני מדרום לשכם. תושבים חרוצים, לבביים, מכניסי אורחים. אדמה הררית מאד תלולה. לא שטח חקלאי אידאלי – אבל הכפריים של עינבוס עושים כמיטב יכולתם, בונים טרסות בצלע ההר, נוטעים עץ זית בכל פיסת קרקע אפשרית, ולו הקטנטנה ביותר.

השבוע באו לעינבוס אורחים בלתי מוזמנים. מתנחלים. הם הגיעו לעינבוס באמצע הלילה, שרפו מכוניות וגם טרקטור, ניסו להצית בית, איימו על תושבים בנשקם. (הנשק שסופק להם בידי צה"ל לשם "הגנה עצמית"). 

זה לא היה בגלל משהו שעשו תושבי עינבוס. זה היה מפני שהמתנחלים מרוגזים על "הקפאת הבניה" שהטיל עליהם בנימין נתניהו. כשמתנחלים מרוגזים על משהו שממשלת ישראל עושה (או מעמידה פנים שהיא עושה), הם ממהרים לגבות "תג מחיר" מהפלסטינים הראשונים שנקרים בדרכם.

בעצם, זאת לא המצאה של המתנחלים. השיטה הזאת היא כבר בת מאות שנים. במהלך ההיסטוריה היו כמה וכמה ארצות שבהן, כאשר אנשים התרגזו על גזירה חדשה שהטיל עליהם המלך, הם הוציאו את זעמם על היהודים הקרובים ביותר. באותם מקומות קראו לזה פשוט "פוגרום".