יום שבת, 16 באוקטובר 2010

שורפים מהשטח


שורפים מהשטח

את עדותו של א., איכר פלסטיני מכפר פרעתה, על מה שהתרחש במטע הזיתים שלו אתמול בבוקר,  רשם והעביר אלי פעיל השלום דוד ניר, המבלה הרבה מזמנו במעקב אחר המתרחש בכפרים שבאזור שכם. . 
בבוקר יום ו' ה-15 באוקטובר עסקו א. ובני משפחתו במסיק בחלקת זיתים בקרבת ביתו בפרעתה.  בשעה 10.30 הוזעק א. אל מטע זיתיו השני, ממנו נראו עולות תמרות עשן. המטע השני סמוך למאחז ההתנחלותי "חוות גלעד", והזיתים ממנו כבר נשדדו בידי המתנחלים עוד לפני שהותר לבעליו הפלסטינים לבקר בו. לאחרונה המתנחלים ייצקו בתוכו יסודות לבניית קבע.
א. רץ למקום בלוויית שני תושבים נוספים שגם להם עצים בסמוך. שלושתם רצו ברגל למקום הבערה במטרה לבלום את האש.  כשהמתנחלים ראו את הפלסטינים מתקרבים, אחד מהם רץ לכיוונם, כשבעקבותיו ארבעה חיילים. החיילים הרחיקו את המתנחל משלושת הפלסטינים אך לא עצרו אותו – מי שנעצר היו הפלסטינים. החיילים  הרחיקו אותם מן העצים הבוערים והושיבו אותם במקום לא מוצל. (הטמפרטורה הייתה כ-37 מעלות - ובהמשך א' היה קרוב להתייבשות ונזקק לטיפול רפואי).
בעודם מעוכבים בידי החיילים, ראו השלושה את אותו המתנחל כשהוא עובר בין העצים בחלקות השונות ומצית את עצי הזית במו ידיו עם מצית כלשהו, ללא הפרעה מהחיילים הרבים שהיו בקרבת מקום וחזו במחזה. 
כאשר שאל א. את החיילים השומרים עליו מדוע אינם מונעים מהמתנחלים להמשיך להצית עצים לנגד  עיניהם, הם צעקו עליו שישתוק. כשאמר שיתלונן על שהם עוזרים למתנחלים להצית אמרו לו שאם יתלונן יעידו שדווקא הוא זה שהצית.
בסביבות 13.30 שני חיילים מהארבעה נקראו למקום אחר ושלושת הפלסטינים ניצלו את חוסר עירנותם של השניים הנותרים ונמלטו לפרעתה, שכן היו משוכנעים שייעצרו אם יישארו.  
רק לאחר שעות של שריפה התיר הצבא לכבאיות להגיע למקום, אלא שכבר היה מאוחר מדי. כשהגיעו צוותים מתחנות טלוויזיה ישראליות, פלסטיניות ואירופיות לצלם, החיילים אצו אליהם ודחקו אותם למקום שממנו לא רואים את השריפות. א. מעריך שהשריפה כילתה יותר מ-500 דונם של מטעים ולמעלה מ-3000 עצים, שרובם שייכים לחקלאים מהכפר תל הסמוך.
כאשר בעלי הזיתים מהכפר תל ניסו להגיע לזיתיהם על חמורים, המתנחלים גזלו את חמוריהם ואילו הצבא סילק אותם מהמקום. גם מהרשות הפלסטינית הגיעו נציגים וגם אותם החיילים סילקו מהמקום.
באזור השריפה התרוצצו בכל העת ההיא כ 40 מתנחלים, שוטרים רבים וכ-150 חיילים. המתנחלים הראו ידידות מופגנת כלפי "כוחות הביטחון" ובמשך שעות לא היה כל ניסיון לעצור אותם מלהמשיך ולהצית.