יום שלישי, 17 במאי 2011

הכתובת הייתה על הקיר

הכתובת הייתה על הקיר

רק לפני כמה ימים, שר החוץ החד משמעי כינס נציגים דיפלומטיים כדי להודיעם באופן חד משמעי שהבניה בהתנחלויות לא תוקפא לשלושה חודשים וגם לא לשלושה שבועות ואפילו לא לשלוש שעות. הכתובת הייתה על הקיר,

גם הרוב בכנסת לא יכול לראות את הכתובת, הרוב המעביר בתנופה חוקים גזעניים ואנטי דמוקרטיים ומופקרים חדשים לבקרים. "חוק הנכבה" נועד במיוחד להעניש את כל מי שיעז להפגין רגשי אבל ביום העצמאות של מדינת ישראל ולהזכיר את המחיר ששלמו הפלסטינים על הקמתה של המדינה הזאת.

אף אחד לא שם לב אל הצעירים הפלסטינים אשר ראו את מעשי בני גילם בטוניסיה ומצרים וסוריה, ואיך גם הם התארגנו גם הם באמצעות הפייסבוק והפגינו בו זמנית ברמאללה ועזה ואילצו את פת"ח וחמאס להתפייס וקראו להפגנות ומחאות ביום הנכבה הוא ה-15 במאי. במשך שנים רבות מאז 1948 דיברו פלסטינים על הרעיון הזה: לצעוד בקהל גדול, בלתי חמושים, אל גדר הגבול ולפרוץ אותה. דיברו על הרעיון אבל עד השבוע אף אחד לא ניסה ממש לבצע אותו.


עומדים שוב בכיכר

עוד אחד מאותם הימים. הימים הנוראים,בהם כל מהדורת חדשות מגבירה את הזוועה. נער פלסטיני בן 17 נהרג ואחרים נפצעו במן פיזור הפגנה בשכונת סילוואן, בעיר שראש הממשלה עדיין מכנה בכינוי :"ירושלים השלמה בירת ישראל" (המשטרה עדיין חוקרת אם נהרג מכדור של שלטר או של איש ביטחון של המתנחלים). והולך רגל ישראלי נהרג ואחרים נפצעו כאשר דהרה משאית ברחובות דרום תל אביב, הרוג אחד ופצועים רבים (המשטרה עדיין חוקרת האם הנהג עשה זאת בכוונה). ואחר הצהרים מבול ההרג ושפיכות הדמים מכל עבר, בגבול סוריה ובגבול לבנון ובגבול עזה, עד שכבר קשה לעקוב ולספור. וכבר כמעט לא שמים לב למחסום קלנדיה שמצפון לירושלים ששם לא נהרג איש ורק נורו במשך שעות מטחים של גז מדמיע ופצועים קל ובינוני נלקחו לבתי החולים.

ואחר הצהרים כמו תמיד בימים כאלה מתחילים הטלפונים הדחופים – "שמעת מה שקורה? חייבים להגיב, לצאת לרחוב, מהר, מהר!". בלחץ זמן עצום מנסחים קול קורא "בעקבות אירועי הדמים בכל קצוות הארץ נתכנס הערב בסולידריות עם ההמונים המתנגדים לכיבוש ונקרא:לא להרג אזרחים! כן להתקוממויות עממיות!". והמסר זורם ועובר בטלפון ובמייל ובהודעות קוליות ובפייסבוק ובשעה שמונה וחצי כבר עומדים בכיכר הסינמטק שבתל אביב ומכוונים אל המכוניות הזורמות לאורך רחוב קרליבך את השלטים "עצור! פשעי מלחמה לפניך", "די להרג אזרחים!"
.
וצועקים בגרון ניחר ומתופפים  בתופים בקצב הססמאות": לא תוכלו להמית התנגדות עממית"/" לא תוכלו להמית, כי הנכבה אמיתית "/"ברק ברק, שר הביטחון, כמה מפגינים רצחת היום?"/"יהודים וערבים מסרבים להיות אויבים"/"יהודים וערבים נאמנים זה לזה"/"כולנו ביחד, בלי שנאה ופחד"/"יאללה יאללה בלי חוכמות, לפרק התנחלויות"/"דמוקרטיה לא בונים, על גופות של מפגינים". (בישיבת הממשלה שהתקיימה בבוקר נזף בנימין נתניהו בפלסטינים על שהם מתאבלים ביום השנה ליסודה של הדמוקרטיה הישראלית. כאשר אמר את הדברים, מרבית המפגינים הבלתי אלימים שנהרגו ביום הזה עדיין היו בחיים...)

קבוצת סטודנטים ערבים מאוניברסיטת תל אביב שאחזו בדגלים פלסטינים קראו "העם דורש להפיל את הכיבוש!" – ססמא הלקוחה, בשינוי קל, מהפגנותיהם של הצעירים בחוצות קהיר ודמשק. מעברו השני של הכביש התארגנו קבוצה קטנה של נערות דתיות להפגנת נגד, ופצחו בשירת "התקוה". כאשר הגיעו למלים "להיות עם חופשי בארצנו" קרא לעברן אחד מהמפגינים "זה גם מה שהפלסטינים רוצים!". צלם משטרתי יצא מניידת ועבר לאורך שורת המפגינים, מצלם בקפידה את הפנים של כל אחת ואחד, והתקבל בקריאות "מדינת משטרה! מדינת משטרה!"

בקצה ההפגנה הייתה עליה שטראוס, מותיקות הנשים בשחור, שקועה בשיחה ארוכה עם צעיר שעבר במקום, אשר עליה ספרה מאוחר יותר למפגינים האחרים. "הוא אמר לי שהוא משרת במילואים והשלט שלי, 'רוצחים במדים', מאד פוגע בו. אמרתי לו שרק לפני כמה שעות חיילים שלבשו את מדי צה"ל פתחו באש והרגו מפגינים אזרחים לא חמושים, ויש סיבה טובה לקרוא לזה רצח. הוא שאל אם הייתי רוצה שיקראו לנכדים שלי רוצחים במדים כשהם יהיו בצבא. אמרתי לו שיש עוד זמן עד מועדי הגיוס שלהם ואני מקווה שאף אחד מהם לא יהרוג אזרחים ואני גם מקווה שעד אז כבר יגמר הכיבוש וחיילים כבר לא יהיו במצבים כאלה. הוא אמר שהוא מבין  אותנו ומכון לדבר איתי על המצב אבל בכל זאת הוא עדיין מרגיש נפגע מהשלט שלי ואמרתי לו שזה לא אישי נגדו.  כמחווה של רצון טוב החלטתי להחליף שלט. לקחתי את זה שהיה כתוב בו 'נכבה' באותיות גדולות ובולטות. הוא איחל לי בריאות והלך משם עם הבעה עצובה על הפנים."


ועכשיו?

שר האוצר יובל שטייניץ האשים כי משטרו של בשאר אסאד בסוריה היה מעוניין להסיט את תשומת הלב מן ההרג שהוא מבצע במפגינים בחוצות ערי סוריה. בהחלט יתכן שיש בזה משהו. אבל אם כך יש לציין כי אסאד זכה לשיתוף פעולה מלא מצידו של צבא ההגנה לישראל, אשר התנדב לקחת חלק בהרג מפגינים סורים בלתי חמושים.

ב"הארץ" כתב הפרשן אלוף בן: "המהפכה הערבית דפקה אתמול על דלתה של ישראל. חדירת המפגינים הפלסטינים מסוריה לעיירה הדרוזית מג'דל שאמס שלמרגלות החרמון ניפצה לחלוטין את האשליה שישראל חיה בנעימים ב'וילה בג'ונגל' ומנותקת לחלוטין מהאירועים הדרמטיים סביבה.

ומה יגיד נתניהו כשיגיע לוושינגטון בעוד יומיים? אין בעיה, הוא כבר אמר את זה בכנסת. הוא יגיד שפשרות של שלום אמיתי הן כואבות, אבל לא לדאוג כי במציאות לא יהיה צריך להתנסות  בכאב הזה כי אין לנו פרטנר אמיתי לשלום אמיתי. כי בשביל שיהיה פרטנר אמיתי לשלום אמיתי  הפלסטינים צריכים קודם כל לפרק את האחדות בין פת"ח וחמאס ולחזור לנהל מלחמת אזרחים ביניהם, וגם הם צריכים לוותר על הניסיון המחוצף לקבוע עובדות בשטח באו"ם וגם לוותר על הדרישה המחוצפת אפילו יותר שישראל תפסיק לקבוע עובדות בשטח בהתנחלויות ובנוסף הם גם הם צריכים להסכים להמשך השלטון הישראלי בבקעת הירדן וגם לירושלים שאוחדה לה יחדיו בירת ישראל הניצחית לנצח נצחים וגם כמובן להסכים שישראל היא מדינת העם היהודי. ואם יהיה פלסטיני שיקבל את כל התנאים האלה נחשוב על עוד משהו.

עד לאסון הבא.



סירטונים על פריצת הגבול והפגנות בתל אביב (מאת ליה טרצ'נסקי) 

http://www.youtube.com/watch?v=HCPR6LlFLfk&feature=player_embedded

http://www.youtube.com/watch?v=_hMbtbw03F0&feature=player_embedded:



: