יום שבת, 13 באוקטובר 2012

אז על מה בעצם הבחירות האלה?

אז על מה בעצם הבחירות האלה?

לפני כמה שבועות העלה "מקור ראשון" על נס את יחידת הכלבנים של צבא ההגנה לישראל ואת תרומתה הבלתי נלאית למאבק שהכריזה ממשלת ישראל על הפליטים האפריקאים המאיימים לבקש מקלט בתחומי מדינתנו הנאורה. כתב העיתון יצא אל גבול הדרום ושמע על מעלליהם המרהיבים של החיילים על שתיים וידידיהם הטובים על ארבע: "הכלבים מסוגלים מאין כמוהם לבצע מרדפים. הם מאתרים דמויות לא רצויות באזור הגבול, מזהים אותם כמסתננים ומתחילים מיד במרדף. הכלב פשוט רודף ורודף ולא מרפה. היום, במציאות הגבולות החדשה של מדינת ישראל, כלבי המרדף מקבלים משמעות גדולה יותר" (מקור ראשון, 28.9.2012).

בדיוק כאשר הגיע העיתונאי לשטח היו הכלבנים, בחורינו המצוינים, שרויים באבל. "במהלך פעילות על גבול ישראל-מצרים נשלח אחד הכלבים למרדף אחר עקבות מסתנן שחדר לשטח הארץ. בתום מרדף ארוך של עשרות קילומטרים התחמם הכלב ומת". כמובן שחיילי היחידה ערכו לו הלוויה צבאית כדת וכדין, בבית הקברות לכלבים שמקיימת היחידה.

אבל אל דאגה. כבר בעתיד הקרוב תוכל מדינת ישראל לחסוך מכלבי המרדף המסורים שלה את הסיכונים האלה. בנית הגדר על גבול מצרים כבר מתקרבת לסיומה. מעתה והלאה כבר לא יוכלו פליטים מרצח העם בדרפור או ממשטר האימים באריתריאה לצאת מן הג'ונגל שלהם ולחדור אל תחומי הוילה המשגשגת שלנו. גדר הגבול הגבוהה תחסום את דרכם, ואם יבקשו מן החיילים שעל הגבול מעט מים ומזון יקבלו חיילינו פקודה מפורשת שלא לתת להם דבר כדי שלא לעודד פליטים להגיע אלינו. ואם הפליטים יתעקשו להמשיך לשבת ליד הגדר ולבקש ולהתחנן יוסמכו החיילים להשתמש בגז מדמיע כדי שהם יבינו את הרמז וייעלמו להם מגבולותינו, ייעלמו להם למעמקי המדבר. ואם כמו שהיה לפני כמה שבועות ינסו פעילי זכויות אדם חצופים לבוא מתל אביב ולהתקרב למקום עם מזון ומים לפליטים, ימהר הצבא להכריז על אזור הגבול כשטח צבאי סגור. לא רק בשטחים כבושים אפשר לעשות את זה – גם בשטחה הריבוני של מדינת ישראל, הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון.

יומיים לאחר ההכרזה הדרמטית על הקדמת הבחירות בחר ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו  לפתוח את מסע הבחירות שלו בדיוק במקום הזה, על גבול מצרים. לא למנהיג כמוהו שיטות מיושנות כמו להתייצב ישירות מול הבוחרים בעצרת בלב העיר. על רקע החיילים והקצינים הבכירים והדחפורים העושים במלאכה ומשלימים את בנית הגדר הצטלם ראש ממשלתנו והצהיר: "אנחנו פועלים בנחישות ותקיפות כדי להגן על גבולותינו בים, ביבשה ובאוויר. אני חושב שמתבצעת פה עבודה יוצאת דופן, זהו מפעל ביטחוני-הנדסי-מערכתי שמכל העולם באים ללמוד ממנו. תזכרו את ההפגנות שהיו בתל אביב נגד המסתננים, את התחושה שאנחנו מאבדים את המדינה, שהייתה סכנה של פגיעה קטלנית ברמה הלאומית שלנו כמדינה יהודית-דמוקרטית. אז בלמנו את זה, בלמנו את ההסתננות. מעטים מהם מצליחים לעבור בכלל, ויהיו פחות ופחות. ואלה שנכנסים כבר לא מגיעים לתל אביב, הם הולכים ישר לכלא סהרונים שגם אותו בנינו".

מוזר שדווקא בשכונת התקווה בדרום תל אביב - בדיוק במקום שבו לפני כמה חודשים השתוללו  הבריונים ברחוב ותקפו כל מי שצבע עורו שחור - לא כולם התלהבו מן הבשורה הנהדרת הזאת ששיגר אליהם ראש ממשלת ישראל מגבול הדרום. בדיוק בערב של אותו היום, הייתה שכונת התקווה אחד המוקדים שבהם שוב קמה מן האפר תנועת המחאה החברתית שכבר כמה וכמה פעמים הספידו אותה. מגן התקווה יצאו תושבים לצעוד ברחובות העיר ב"הפגנת כבוד האזרח".

http://www.facebook.com/events/339116889517839/
http://www.facebook.com/media/set/?set=a.442043605837010.94414.182888488419191&type=1

"השבוע הכניסו אותנו למערכת בחירות. זוהי מערכת הבחירות הראשונה מאז המחאה החברתית של קיץ 2011. ומה יהיה בה? הבטחות, קלישאות, ואשליות לרוב" נאמר בקול הקורא שפורסם לקראת ההפגנה. "ינסו להפחיד אותנו על איראן, על אינתיפאדה, על הפחד מלהיות יוון או ספרד. אבל מצבנו עכשיו גרוע יותר מאשר בשנה שעברה. מדד העוני עלה, המחירים של הדלק, הירקות, החלב, ובכלל יוקר המחייה עלה בעשרות אחוזים.

היום המדינה שלנו היא מקום בו האדם העובד הוא האדם שמזלזלים בו יותר מכל. היום המדינה שלנו היא מקום שנותן מתנות רק לעשירים ביותר.
אנחנו אזרחים ואזרחיות ממעמד הביניים, והמעמד המוחלש, אנשי מחאת האוהלים וה-'לא נחמדים', קוראים לכם להצטרף אלינו להפגנה שתתחיל את קמפיין הציבור במערכת בחירות זו.

אנחנו נבדוק מה כל מפלגה הבטיחה ומה היא קיימה מאז הבחירות הקודמות. אנחנו נבדוק איך כל חברי הכנסת הצביעו בנושאים החברתיים כלכליים, בנושאים של דיור, תעסוקה, שכר מינימום ועוד ועוד. אנחנו, כולנו ביחד, צריכים להזכיר לנבחרי הציבור שיום הבחירות הוא יום הבוחר/ת."

ועוד כמה דברים קרו להם במדינתנו הנאורה, ממש באותו היום בו נשא ראש הממשלה את נאומו ליד גדר הגבול, ואפילו לא כל כך רחוק משם. אל הכפר הבדואי ביר הדאג' הגיעו כוחות משטרה גדולים מאד, כולל יחידת היס"ם, וגם מסוקים ליוו אותם בשמיים. מטרתם: להדביק צו הריסה על בנין שהוכרז כבלתי חוקי, ולהבהיר לתושבי ביר הדאג' כי ממשלת ישראל לא תירתע מהפעלת   כל האמצעים שברשותה כדי לממש את צו ההריסה הזה. ואמצעים לא מעטים אכן עומדים לרשותה: השוטרים הטילו רימוני הלם וגז מדמיע וירו כדורי גומי אל תוך הבתים. תושבים בכפר נפגעו ונפצעו משאיפת עשן וגז מדמיע, כולל ילדי בית הספר של הכפר שגם אליו כוונה האש. רבים נלקחו למעצר, רבים אחרים נלקחו לטיפול בבתי החולים.

ביר הדאג', בניגוד לכפרים בדואים רבים אחרים, הוא כפר מוכר וממשלת ישראל אינה חולקת על עצם קיומו. אבל ההבדל בינו לבין הכפרים  ה"בלתי מוכרים" אינו כה גדול. לביר הדאג' אין תכנית מתאר מאושרת, ולא ידוע אם ומתי שתהיה שכזאת. ועד שתהיה, אי אפשר לבנות שם באופן חוקי. אין כל רשות אליה ניתן לפנות בכדי לקבל היתרים, כל בנין ובנין שמקימים התושבים הינו בלתי חוקי בהגדרה. אלפים רבים של צווי הריסה תלויים ועומדים מעל ראשי התושבים בכפר הזה ויתר הכפרים הבדואים, ובשנה האחרונה הוצאו לפועל יותר ממאתיים מהם.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%A8_%D7%94%D7%93%D7%90%D7%92%27
באתר של מינהל מקרקעי ישראל מדברים על "מבצעי אכיפה מרוכזים" שבמסגרתם "פועלים
באופן מרוכז מאות שוטרים, מפקחים וקבלני ביצוע", ואשר "מביאים לנראות בולטת יותר של שלטון החוק". פעולות כאלה, כך נאמר שם, "מביאות תוצאות מרשימות".  תוצאות מרשימות בהחלט.

http://www.facebook.com/photo.php?fbid=475049112526896&set=a.177639092267901.38106.172569192774891&type=1

התושבים הבדואים בנגב הם אזרחי מדינת ישראל. הם מצביעים בבחירות לכנסת, וחלקם אף מתגייסים מרצונם לצבא ההגנה לישראל למרות שחובת הגיוס אינה חלה עליהם. במדינה דמוקרטית נורמלית, מגזר הכולל חלק משמעותי מן הבוחרים היה מושך אליו את תשומת ליבם של הפוליטיקאים שהיו מנסים לטפל בבעיותיהם ולהשיג את קולותיהם. אבל במדינת ישראל המקימה חומות גבוהות כדי "לשמור על הרמה הלאומית היהודית-דמוקרטית",מה שקרה בביר הדאג' לא זכה לתשומת לב תקשורתית וגם לא יעלה כנושא במערכת הבחירות הבאה עלינו לטובה. לכל היותר יעלו אותו אלה המוגדרות כ"מפלגות ערביות", והן הרי נחשבות כקיצוניות ובלתי ראויות מראש להשתתף במשא ומתן הקואליציוני שיפתח אחר הבחירות.

ואם כך נוהגים כלפי אנשים שהם אזרחי מדינת ישראל ומצביעים בבחירות לכנסת ישראל, על אחת כמה מי שאינם אזרחים ואשר חיים זה ארבעים וחמש שנה תחת שלטון הכיבוש של צבאה. באותו השבוע שבו הקדים ראש הממשלה את הבחירות בישראל החלה עונת מסיק הזיתים בשטחים הפלסטינים הכבושים – תקופה מועדת לפורענות בכל שנה, והשנה כנראה עוד יותר.

ארגון "בצלם" תיעד לא פחות מחמישה מקרים של התנכלות למוסקי זיתים ו/או השחתת מטעי זיתים, תוך פחות משבוע, בצורה המעוררת חשד כי "כוחות הביטחון לא נערכו כראוי להגן על מוסקים פלסטינים ורכושם מפני אלימות מתנחלים". כך, חקלאים מהכפר ביתיללו, שהגיעו למסוק את עצי הזית שבבעלותם, הותקפו על ידי כעשרה מתנחלים רעולי פנים שהגיעו מכיוון המאחז שליד התנחלות נחליאל. המתנחלים גם הציתו אש בחלקה. כאשר התפתח עימות אלים הגיעו למקום חיילים – ו...הרחיקו את המוסקים הפלסטינים מהאזור.

ובכפר אל-ג'אניה ממערב לרמאללה הושחתו 25 עצי זית עתיקים בחלקה השייכת למשפחת אבו פח'יידה. למרבה האירוניה, המאחז ההתנחלותי שהוקם מאד בסמוך נקרא "זית רענן".

וכאשר הגיעו חקלאים פלסטינים תושבי הכפרים פרעתא ואמאתין למסוק, הם גילו כי אלמונים כבר מסקו כ-220 עצים וגנבו את היבול, תוך שבירת ענפים וגרימת נזק לעצים. ומי היו האלמונים האלה? מאחז חוות גלעד נמצא בסמוך, ולתושביו עבר עשיר ומוכח במעשים מסוג זה.

ותושבים מהכפר קריות גילו כי יותר משמונים עצים באדמות שבבעלות עשר משפחות שונות מהכפר הושחתו קשות במשך הלילה. הקרקע נמצאת מדרום מערב לכפר, במרחק של כשני קילומטר מהתנחלות עלי. (האמת היא שכמעט כל כפר פלסטיני נמצא בקרבת התנחלות זו או אחרת...).  וכך הלאה והלאה, עוד מקרה ועוד מקרה, הכול נרשם ומצולם ומתועד. ומה אז?

http://www.btselem.org/hebrew/press_releases/20121011_settler_attacks

 http://www.btselem.org/download/press/s1750018.jpg
http://www.btselem.org/download/press/s1750016.jpg
http://www.youtube.com/watch?v=foHCgNNZEMo
http://youtu.be/B-46qhJIvDc
http://www.btselem.org/download/press/s1750042.jpg
http://www.btselem.org/download/press/s1750039.jpg


אפשר לתעד ולדווח על כל מקרה ומקרה, ולפרסם את הפרטים בארץ ובעולם. אפשר ללוות תושבים פלסטינים שמטעיהם נפגעו אל תחנות המשטרה שרק בהן אפשר להגיש תלונה ואשר מסיבות ביטחוניות אסור לפלסטינים להיכנס אליהן. אפשר להגיש תלונות רשמיות לשלטונות הצבא ולהדגיש בפניהם כי לפי החוק הבינלאומי הם מחויבים להגן על התושבים הפלסטינים החיים תחת שלטון הכיבוש ולאפשר להם למסוק בבטחה את זיתיהם, מקור פרנסה עיקרי לרבים, ולמנוע ממתנחלים לפגוע בהם. (להתעקש להגיש תלונה ועוד תלונה, ולא לקוות ליותר מדי תוצאות...) ובמיוחד, אפשר וצריך לגייס מתנדבים ישראלים רבים ככל האפשר שיצאו לכפרים רבים ככל האפשר ובעצם נוכחותם יקשו על המתנחלים לתקוף ועל החיילים להתעלם.

אבל קשה מאד יהיה להכניס את הנושא הזה לסדר היום של מערכת הבחירות הנפתחת השבוע  במדינת ישראל.

http://www.facebook.com/pages/%D7%A7%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%99%D7%A7-%D9%85%D9%88%D8%B3%D9%85-%D8%AD%D8%B5%D8%A7%D8%AF-%D8%A7%D9%84%D8%B2%D9%8A%D8%AA%D9%88%D9%86-Olive-Harvest-Coalition/118327921605546

כבר כמה וכמה שנים החליטו הפוליטיקאים בישראל – ועימם, למען האמת, מרבית אזרחי המדינה – לטאטא את הפלסטינים תחת השטיח, לא לעסוק בהם ולא לדבר ברצינות איתם וגם לא עליהם. לא מדברים על ארבעים וחמש שנים של שלטון כיבוש על מיליוני בני אדם, ולא על דיכוי והפרת זכויות אדם, ולא על התנחלויות גדלות ומתרחבות. כבר מוסכם שאין לנו פרטנר, ומכיוון שאין פרטנר הרי הפלסטינים עצמם אשמים בכל מה שקורה להם. וכך אפשר לשכוח מהפלסטינים עד שיופיע הפרטנר (או עד שיבוא המשיח – המוקדם ביניהם).

בדיון שהתקיים בתכנית הדגל של הערוץ הראשון הדהים הפרשן הידוע ארי שביט את עמיתיו, וחזה כי אירועים דרמטיים שיתרחשו ממש בחודשים הקרובים יאלצו את הפוליטיקאים מכל המפלגות לצאת משתיקתם ולהתייחס בצורה בולטת לנושא הפלסטיני, כבר במערכת הבחירות הזאת.

מה, באמת?